האמת על עצמאות מוקדמת

התרבות שלנו מעודדת "עצמאות" מגיל צעיר.
אנחנו רוצים שהוא יסתדר לבד
דוחפים אותו לעשות בעצמו
ושיטות חינוך מסויימות אף מגדילות לעשות ומנחות הורים לא לא לעשות עבורו את מה שהוא יכול לעשות לעצמו.
שלא יטריד, שלא יהיה "דבק". שלא יהיה תלותי
שיעסיק את עצמו, שירגע ואז יבוא אליי
וילמד לקחת אחריות ולהתחשב………
זה תיאור של קצה אבל רובינו ככ מופנמים בחשיבה הזאת
ונמצאים איפשהו על הרצף שלה בהורות.
אבל מה שלא מספרים לנו – זה את ההשלכות של זה
על הקשר
על ההתפתחות
על העצמאות האמיתית, זאת שנובעת מבפנים והיא חזקה באמת
בא לי לצעוק – שניה!!!
די עם תרבות האינסטנט, שרוצה עצמאות עכשיו!
יש לזה מחיר
זה מרחיק
וזה מעביר מסר שהוא "גול עצמי" לסמכות ההורית – לא להזדקק אלינו
הלו אנחנו לא הכתובת בשבילך!
כשקשה וגם שלא
מה זאת אהבה אם לא אוסף של מחוות, של הענקה נדיבה ושופעת?
ככה לא צומחת עצמאות
ככה מתפתחת בדידות וניכור
זה ככ פגיע לרצות קירבה ולהזדקק ולא לקבל מענה
זה ככ פגיע להישען ולגלות משענת רצוצה
מה קורה כשילד מפסיק לבקש?
כשהוא נמנע ומתרחק?
ילד נולד עם יצר עמוק להיקשר אליך ולחפש בך מענה
להיות תלותי.
זאת דרך הטבע.
כשהוא חש שהוא "יותר מדי" עבורך זה מעורר בו מנגנון הגנה עוצמתי
ששומר עליו מלהרגיש את זה ככ חזק, שמאלחש את הכאב
שמחניק את הצורך
ברגע הזה, באופן לא מודע, הוא מוותר
מוותר על בקשה לחיבור, לגעגוע, לעזרה
מוותר על עצמו ומשתבלל אל תוך עצמו
ונרה כמו מי שלא צריך
לעיתים נרגיש שמשהו בזה לא טוב, שמשהו השתבש
אבל בעיתים אחרות ההגנות שלנו והעומס יסתירו לנו
כי זה עושה שקט
אין דרישה, תובענות, ביטוי של קושי
לפעמים זה אפילו נוח
כי הפרידה בגן קלי קלות אין בכי, בקושי שלום
הוא הולך לישון בקלות ולבד בלילה
לא נאחז, לא מחפש אותנו
וזה מקל
אבל בעיקר מרחיק מהאפשרות להיות שם בשבילו
להיות מקור לנחמה, לקושי, לקירבה
אלה 2 המשפטים שאני הכי הרבה אומרת לאמהות.
"תני לו להזדקק אליך"
"אל תפחדי לתת"
התלות הבריאה בגיל הרך היא הבסיס לעצמאות אמיתית בעתיד.
ילד שיודע שיש לו מבוגר איתן שעליו הוא יכול לסמוך – יוכל באמת לצאת בביטחון לעולם.
כמה מאיתנו מסתובבים בעולם עטויים בלבוש חיצוני של עצמאות חלולה
עטופים במגננות ובבדידות?
הפתרון:
במקום לחנך לעצמאות
להעביר את שיווי המשקל מתנועה של דחיפה קדימה והחוצה
לתנועת הפך של הזמנה לקירבה
היקשרות היא בדיוק זה: הידיעה שיש מישהו שמקבל אותו
ובעיקר ברגעים שהוא לא בטוב ויוצא ממנו מעצבן ומגעיל
העוגן הבטוח שנותן בית
לא של מוצלחות
אלא של מנוחה
שאפשר ליפול ולטעות
לפחד, להתביש, לא להצליח, לבכות, להתאכזב, להתגעגע..
זה בונה את הבטחון המהותי, הזהותי של אדם
ומתוכו באופן טבעי, נולדת עצמאות
של יכולת לקחת אחריות ולראות מישהו אחר ולהתחשב בו, לצעוד קדימה ולהגיע למחוזות חדשים ולהעז.
זה בית.
לצאת ממנו ולחזור אליו
עצמאות אמיתית לא רואים מיד
לעיתים היא נסתרת הרבה זמן שקשה להאמין שהיא שם
אבל תאמינו
היא צריכה תנאים כדי לגדול
ואז מתפתחת בקצב שלה
ומתגלה בקצב שלה
ו-ב-ד-י-ו-ק בזמן.
המודעות ככ עוזרת היא מחזיקה את השיח הפנימי ער ומכוון
במיוחד כשאנחנו עייפים, מוצפים או מרגישים לבד
ומזינה את הצמיחה הכי חזקה בעולם

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך

על סליחה של הורה

בעולם המבוגרים, סליחה היא תנועה הדדית כל אחד נושא חלק מהמשקל של הפגיעה ושל התיקון שלה ושל הקשר לפחות בפוטנציאל.. בלי להתכוון, כולנו פוגעים לפעמים

להמשך קריאה »

תנאים לצמיחה

השנה החדשה היא הזדמנות להתחדשות וגדילה ההליכה לקראתה מצריכה התכווננות ותנאים טובים שיניבו צמיחה יש כאן מעבר מעברים הם {כמעט} תמיד זמנים מועדים ללחץ, מתח

להמשך קריאה »